<h1>חוקות הדיינים סימן קל"ד</h1>
<h2>דף לה.</h2>
נכסים של הלוה ששמו אותם ב"ד לבע"ח שלו לפי שלא היה לו מעות ללוה ממה שיפרע חובו ונתנו אותם לבע"ח שלו בשביל חובו לכשיהיו מעות ללוה או ליורשיו או ללוקח אותם קרקעות שהיו משועבדות לזה כל זמן שירצו יכולין לומר לו תן לנו קרקע שלנו וטול מעותיך. וה"ה שאם שמו אותה ב"ד לבע"ח של המלוה חוזרות לעולם כאשר כתבנו אבל אם מכרה הבע"ח או שנתנה במתנה אינה חוזרת וכן אם שמה אותו הוא בעצמו בלא כפיית ב"ד ונתנה לב"ח שלו אינה חוזרת וכן האשה ששמו לה קרקע מהלוה שלה ואח"כ נישאת והכניסה אותה קרקע לבעלה בנכסי מלוג או שהיתה היא חייבת ושמו קרקע שלה לבע"ח שלה ואח"כ נישאת ומתה אינה חוזרת אותה קרקע לעולם ובעל בנכסי אשתו הרי הוא כלוקח ולא כיורש כך מפורש בב"מ בפרק המפקיד וכ"כ ר"מ ז"ל.
